מצד הדין והחוק היבש, כל ישראל כשרים למול ואפילו עבד, אישה וקטן.. יחד עם זאת לא לחינם אמרו רבותינו: "איזהו חכם הרואה את הנולד"..לא רק את הנולד - התינוק, אלא גם כממעו את מה שעתיד להיות אם וכאשר חלילה יקרה משהו שלא כשורה.
במאמר זה אתן ראשי פרקים וחומר למחשבה ועם הזמן ארחיב אותו בעזר ה'
* מי שקיבל "תעודה" ויודע בתוך תוכו שהוא לא בעל מקצוע
* אדם בעל חוסר אחריות
* מי שאינו רגיש לכאב הזולת
* זקן ומי שידיו רועדות
מי שקיבל "תעודה" ויודע בתוך תוכו שהוא לא בעל מקצוע.
יש לעיתים שאנשים מסויימים רוצים "לעזור" למאן דהוא להתקבל לתפקיד שבין היתר הוא צריך להיות מוהל. היה זה בימים בהם רבנים וכלי קודש כיהנו כרבני מושבים וקיבוצים. כתובתו של הרב המקומי היתה לכל דבר שבקדושה. לרב הייתה תעודת שוחט, תעודת מוהל ותעודת רב..
חלק הארי יודעים את מלאכתם ועושים אותה על הצד הטוב ביותר, אבל יש גם את אלה שכאמור "עזרו" להם לקבל את "הג'וב" ובאמת הם לא בעלי ידע נרחב בדבר שיכול לגרום לאסון של ממש. כאלה, אסור להם שימצא בביתם ציוד של ברית מילה שמא ישכחו ויבולע להם..
ידעתי..יהיו שיקפצו על התיאורים ויאמרו "ברית - רק אצל רופא". ובכן ראיתי לא אחת רופאים שעשו ברית מילה כמו קצבים. פשוט מחוסר פרקטיקה וידע. זוכרים את הסערה לאחרונה על המוהל ש"הוריד" לילד בן 4 את ראש הפין וכמעט הרג אותו ? המוהל היה רופא.
גם ב"שידור חוקר" וגם ב"כלבוטק" הובאו עדויות וצילומים על מוהלים רופאים שעשו ברית אכזרית ופושעת והכל בשביל בצע, אין לי שום בעיה עם זה שרופאים יערכו ברית מילה, יחד עם זאת יש קריטריונים הלכתיים ופרקטיים שבלעדיהם זה לא זה. כאלה - נכנסים יפה תחת הכותרת "מי שיש לו תעודה והוא לא יודע", שכן בגלל היותו רופא מותר לו אבל הוא לא יודע..
זקן ומי שידיו רועדות
"כשם שקיבלתי שכר על הדרישה, כך אקבל שכר על הפרישה" - צריך לדעת לפרוש בכבוד
עוד כאשר הייתי סטז'ר צעיר ומתלמד,ראיתי במו עיני, לא פעם ולא פעמיים מוהלים זקנים שהגיע זמנם לפרוש ולא הניחו את המזוודה.
ראיתי מוהל שמל עם ידים רועדות מחמת מחלה.
ראיתי מוהל שמל עם עין אחת חבושה לאחר ניתוח.
ראיתי מוהל שמל עם סכין שחיטה לפרות..והתגאה על ה"מומחיות"
ראיתי מוהל שמל ללא מגן
ראיתי מוהל שהיה שוחט מומחה לבקר, אבל ידיו היו גסות וכל ברית הוא היה מסתבך
ראיתי מוהלים שהתעצלו, שהתרשלו, שמעלו באחריותם, ש"התביישו" לקחת ילד לבית חולים כדי לא "לקלקל לעצמם את השם והמוניטין"
אני מעיד עלי שמים וארץ, במקרה הכי קטן, שנראה הכי טפשי, אני בעצמי לקחתי, לוקח ואקח את הילד לבית חולים. אין מה לחשוש, אין ממה לפחד. זוהי האחריות שלנו, אחרת זו רשלנות פושעת.
מקרים של רגישות לתרופהלחומר היכול לבוא לידי ביטוי בכחלון וכו' "מתהמוגלובינמיה" למשל, מיד לבית חולים, ללא דיחוי
ראשית, מילאת כלפי עצמך, את חובתך, מלאת את חובתך כלפי התינוק, הוריו וגם ה' שמח על שיקול הדעת הנכון שלך.
עדיף שיאמרו בבית החולים "לא הייתם צריכים להלחץ ולבוא" מאשר, חבל שבאתם עכשיו, אם הייתם באים לפני x זמן עוד ניתן היה להציל משהו..
ילד הקיא ונשם את אשר פלט - לבית חולים
אינך מתגבר על דימום בצורה מהירה וסטנדרטית - לבית חולים.
ילד אפטי, לא מגיב, נראה לא רגיל - לבית חולים
פגעת בעטרה, בחלקה, אל תנסה ל"הדביק" לחבוש - מיד לבית חולים
הסנדק "עזב את הרגלים באמצע", פגעת באשכים - בית חולים
יהיו כאלה, שילעגו לך, שיצחקו עליך, שיספרו בבית הכנסת בשכונה או אפילו "ידליפו" לתקשורת - שים פס (סליחה על הבוטות), את חובתך תמלא בדייקנות ובמסירות.
סיפור לדוגמא: זה היה לפני 13 שנה, שעון קיץ, השעה היתה 18:30הגעתי לערוך ברית בכפר סבא. לפני הברית, ביקשתי מהמשפחה להצטייד ברשימת פריטים בהם נשתמש בברית, ולהוסיף ולקנות "אמלה".
הגעתי לברית, מרחתי את האמלה, עטפתי בניילון וחיכיתי, לאחר מכן ביצעתי ברית מילה, הכל עבר על מי מנוחות, בדקתי שוב את הילד, הוא אכל, עשה פיפי וישן.
יצאתי מהאולם בסביבות 19:30 לאחר שהדרכתי את ההורים ווידאתי שהכל כשורה. ציינתי ואני מקפיד לציין זאת לאחר כל ברית מילה, כל שינוי ולו הקל שבקלים להודיע לי, אני בא לראות את הילד וגם בשתיים בלילה...
אני מגיע לחתונה והפעם כרב מקדש.. הזוג עולה לחופה..הטלפון מצלצל על הקו האמא של התינוק.."השפתיים של התינוק כחולות" מה לעשות ? "מיד לבית חולים מאיר" - השבתי "אגיע לשם" - הוספתי.
חיתנתי את הזוג ו"טסתי" למאיר.. ידעתי, תופעה של מתהמוגלובינמיה המופיעה בשימוש בכמות מוגזמת או במקרה של חסר G6PD
לא מרחתי הרבה, אז זה חוסר ג'י סיקס פי די, נשארתי כל הלילה בבית החולים, התינוק טופל ושוחרר.. לא מזמן עשיתי לו את הבר מצווה..בתור המורה
מה אתם חושבים ? שהמשפחה החרימה אותי מאז ? בדיוק הפוך, כל אירוע של שמחה הם מתקשרים להזמין אותי ועוד מציינים כדי שאזכור " זה אנחנו מלפני 13 שנה מבית חולים מאיר".. המסירות והמקצועיות משתלמת..
רגע, נניח שלא היו מזמינים יותר ? זה לא משנה, אני את תפקידי מלאתי על הצד הטוב והמקצועי ביותר..
