"ספרים קונים בתפוצה" - זה היה הסלוגן של "תפוצה" חנות לספרים ברחוב חזון איש בבני ברק. הבעלים היה יהודי חביב ומאיר פנים דודי זילברשלג שמו. כל הפסקת צהרים מהשעה 13.45 ועד 14.45 הייתי מורשה להיכנס לחנות ולעלעל בספרים.
אהבתי ספרים וספרי קודש בפרט. אהבתי את הריח של הספרים. עברתי ממדף למדף ועלעלתי, ידוע ידעתי שעל אף שספרים רבים שיש בחנות אינם נלמדים בישיבה בה למדתי, בכל זאת רציתי להרחיב את האופקים, כך ידעתי היכן נמצא כל ספר בחנות ומה הנושא הנלמד בו.
זכורני כי לפעמים כשהיה נכנס לקוח וואל על ספר ובעל החנות היה אומר לו שאין - הייתי קופץ כנשוך נחש ומצביע על מקום הספר. הייתי עובר מחנות ספרים אחת לרעותה, אצל צבי שטיינמץ ברחוב ברטנורא, אצל שמואל כהן ברחוב רש"י, אצל היכל הספר ועוד רבים רבים.
תמיד חשבתי על העתיד.. לכשארצה לדעת נוא מסויים ולהמקצע בו אדע הרבה..כאשר החלטתי ללמוד מילה ידעתי בדיוק לאן לגשת בספרייה..
היה זה עת הייתי כבן 17, בערה בי התשוקה להיות מוהל. אני חייב ללמוד את המקצוע ויהי מה. החילותי לעשות תחקירים, ידעתי את רשימת המוהלים הארצית בעל פה.. כל אולמות הבריתות ברחוב המסגר היו נהירים לי כשבילי שכונתי..
הייתי בטוח כי לכשאפנה למוהלים ירצו ללמד אותי בשמחה. היו ששמחו לתת מידע, כתף, עזרה, סיוע. אבל היו רבים רבים שדיכאו.."למה לך ? מקצוע לא טוב..יעירו אותך בשתיים בלילה.. היו שרצו אלפי דולרים דמי לימוד ועוד..
אבל היו כאלה שזכורים לשמצה, אנשים רעים, במסווה של צדיקים גמורים. שמעתי את שמעו של הראשון, המוהל הירושלמי יוסף וייסברג - המכונה "יוסלה". ראש הוועדה לפיקוח על המוהלים, יו"ר מכון "תורת הברית" - מכון עולמי ללימוד מילה ועוד סופרלטיבים, התקשרתי.. על הקו נשמע קולו של "יוסלה" - האמת התרגשתי מהמעמד..הוא החל בתחקיר כאילו שאני הולך לשרת במוסד..שם, כתובת, טלפון, מקום לימודים, מה עושים ההורים, מאיזה מוצא אני, למה אני רוצה ללמוד מילה, איפה אני לומד, האם אני נשוי, בסוף השיחה הוא אמר לי שכעת הוא אינו פנוי ללמד.. (אז למה כל השאלות האלה ? - תמהתי ביני לבין עצמי) עוד נחזור אליו..
השני היה יוסף חיים דוד מנתניה. על כרטיס הביקור הגדול מאד שלו (כמו גלויה) היתה כותרת "יוסף חיים דוד ובניו" - תעשייה של בריתות ו...לא חשוב..הגעתי לפגישה..שוב תחקיר מהסרטים..ולבסוף העלות היא 1,000 דולר.. לא הרבה חשבתי לעצמי..בעודי מהרהר הוא אומר לי זה 1,000 $ לחודש.."כמה חודשים" ? - שאלתי.. "בין שנה לשנתיים" הוא השיב בקור מקפיא.. זאת לא הייתה נקודת השבירה שלי, הוא ביקש שנעשה חוזה ובו יהיה כתוב השכר, זמני הלימוד (לא כל יום), לא כל ברית, ולבסוף..הדובדבן..שאתחייב לו לא לערוך בריתות מילה במשך 10 שנים בכל איזור נתניה, השרון, והמרכז.."לך לעזאזל" אמרתי בליבי והלכתי לדרכי..גם אליו נגיע בהמשך..
הגעתי למוהלים כמו יוסף הלפרין ז"ל, מוהל אגדי, אבל לא היה בידי לשלם את הסכום שביקש אז 15,000 $, הופניתי למוהל שלום צדקייהו מרמת הרון שביקש "אברהם, יצחק ויעקב" - היינו 3,000 $, לאחר שאמר לי "תתיר צרורה, קבל" לשאלתי מה הכוונה אמר לי, אם תתיר את צרור המעות שבידך - תקבל תמורה. משם עברתי לאברהם אירנשטיין - המוהל בעל ידי הזהב, יהודה גיאת, ועוד ועוד. שורה תחתונה - נאדה - יוק..כלום..
אלמד לבד אני לא צריך אף אחד אמרתי לעצמי אני אוטודידקט, בבית הכנסת האשכנזי לידינו היו שני אחים תימניים מוהלים האחד ר' יצחק יעקב ז"ל והשני ר' יעקב יעקב, התלויתי אליהם..אבל זה לא מה שאני רוצה להיות..הסוג הזה של המוהלים עם הכלים של פעם, החיטוי בעראק, הפריעה בצפורניים, המציצה בפה, החבישה המסורבלת, האבקה הצהובה, התינוק המתייסר, הדקות הארוכות והמתח הזה..לא, זה לא מה שאני שואף אליו..
בחלומי..דמיינתי את עצמי מוהל כמו היום שתי שניות ונגמר..אבל איפה לומדים את זה ? איפה ?
המשכתי ללמוד את החלק העיוני לבד ולחפש בנרות אחר החלק הרפואי..יגעת ומצאת תאמין הגעתי למוהלים צדיקים של ממש..דוד חג'ג' מלוד, פנחס רוטרמן מבני ברק, אלי עומסי מראשון לציון, אבנר לבייב (אביו של לב לבייב ידידי), הרב מחפוד מבני ברק, הרב יוסף פינץ מבני ברק, הרב יהושע אשלג מבני ברק, הרב שמשון עבדלחק מרמלה,הד"ר סיריל פיין מפ"ת, הד"ר פנחס גונן מבני ברק,התלויתי אליהם יום יום מהבוקר עד שקיעת החמה.. אגב, הכל על אופניים..
הברית הראשונה..
תיאורטית..אתה יכול להיות מוהל מעולה.. אתה יודע כל פעולה..תכל'ס בשטח..אתה מתרגש..יש ציבור..הורים לחוצים..סבא נודניק..מעירי הערות..אלה שיודעים יותר טוב ממך מה עושים ומה קוראים..ואתה, צריך לשלוט בקהל, בטקס.
ביצוע הברית בנוי כמו אריח על גבי אריח. אם עשית שלב א' ולא הצלחת, לעולם אל תעבור לשלב ב, עשית "תפישה" לא מוצלחת, החיתוך יהיה לא מוצלח וכך הפריעה והחבישה והתיקונים ו...אז בחבישה האשכים "עולים", האיבר "מסתובב" והדם ממשיך לנזול..והציבור על הראש..והלחץ..והפחד..והאחריות..