·למה כשמוהל טועה זה בעמוד הראשון בחדשות וכשרופא טועה לא ?
הרי התשובה על כל השאלות – נקודות למחשבה
·אנשים בחיים משנים דרך, מחליפים כיוון.. יש תנועה אל הדת – "חוזרים בתשובה" וממנה החוצה "יוצאים בשאלה". המפגש בין דתיים לחילוניים נעשה מתוח..טעון..כמו "הורדת ידיים".
·עד לפני 20 שנה, כל "שירותי הדת" היו בידי אנשים שחזותם חרדית. המפגשים בין החילוני הממוצע לבין נותן השירות הדתי בעת חתונה, ברית מילה, בר/בת מצווה, מזוזה, תפילין או אפילו אחרי 120, היו לעיתים המפגש היחידי בין החילוני לבין "הדת". כאשר נותן שירות דתי עושה מלאכתו נאמנה – מקבל השירות – החילוני – חווה "חוויה חיובית" . אם חלילה ההיפך – החוויה תהיה שלילית.
·לצערינו, כיום המצב הוא שלכל דבר אורתודוכסי יש אלטרנטיבה."קבורה חילונית", טיול בחו"ל במקום "בר מצווה". ו"ברית מילה" לא על ידי מוהל בעל חזות דתית, אלא "רופא מוהל" מסורתי או חילוני. את זה התקשורת מעודדת כי יש לאנשיה עניין "להוציא" מיד "הדתיים" את ה"מונופול" על שירותי הדת. אתם יודעים מה ?ב צ ד ק !!!
·במקום לחשוב איך לקרב, איך לשפר, איך לדאוג שלתינוק לא יכאב, כיצד הברית במאה העשרים ואחת תיראה פחות מאיימת, יושבים ב"וועדת הפיקוח על המוהלים" קבוצת אנשים שכל תפקידם להוכיח אחד לשני כמה הם "מחמירים בקלה כבחמורה" ועסוקים כל היום לנגח מוהלים מומחים המנסים לפעול למען התינוק.