מוהל המלצות אודות מן המדיה שאלות ותשובות צרו קשר
 

- זכויות האדם הנפגעות

 

אני מציע לתלמידי לאומנות המילה ללמוד על ברית המילה מכל זווית אפשרית. גם את טיעוניהם של אלה המצדדים בדעה הפוכה ממה שלמדנו ועל מה שהערכנו, אנו צריכים לדעת. לא חייבים להסכים, אבל לשמוע, לקרוא ולדעת ..

 

תאמינו או לא, בשנת 2002 הגישה גלית פולצ'ק, כיום עו"ד, למכללה האקדמית למשפטים בר"ג, עבודה מרתקת ומעניינת  בנושא ברית מילה, על פי הרצאתו של  פרופ' דוד קרצ'מר.

 

·         בעבודתה המקיפה והיסודית היא הציגה את הנושא מכל כיון אפשרי. נושאים כמו:  העורלה ותפקידיה לצד תיאור ההליך, השפעות שליליות וסיבוכים אפשריים עם רקע היסטורי, דעות המציגות את ברית המילה כחותרת למטרה סירוסית, ואפילו ניסיון להגדיר את המילה כשריד למסורת הקרבת דם ילדים.

 

·         ההיבטים השונים עסקו גם בהצדקה הרפואית-היגיינית, ההצדקה הסוציולוגית-פסיכולוגית,

ומנגד עלו הטענות המשפטיות העולות מאמנות בינ"ל, זכויות האדם הנפגעות, זכויות מתנגשות, האמנה בדבר זכויות הילד, עקרון טובת הילד, מהו המשקל שיש לתת לעקרון טובת הילד ?

 

·         כן, נידונו אפוטרופסות והסכמה לטיפול לא נחוץ, הצהרות ארגוני רופאים מרחבי העולם, התערבות כירורגית חוקית, הסכמת הורים, הסכמה מדעת, תחליף הסכמה אנלוגיה מסוגיית תרומת איברים ע"י ילדים.

 

·         היה ניסיון להשוות את ברית המילה לתקיפה, עוולה נזיקית, עבירה פלילית, אמירות הכוללות התייחסות למילה כאל תקיפה, אחריות וחבות בנזיקין.

 

·         הכותבת לא נרתעה מלדמות מילת נשים למילת גברים, החלטות ועדות האו"ם בעניין מילת נשים, טענת אפליית גברים, רלטיביזם תרבותי, זכויות מוחלטות, נזק כעניין יחסי ותלוי.

 

·         נידונו בנוסף, תרבות התערבות המשפט הבינ"ל לנוכח מציאות תרבותית-חברתית קיימת, הובאו דוגמאות להשפעה של ניסיונות רגולציה של מילת תינוקות זכרים, והתערבות המשפט בסוגיות מוסריות-חברתיות.

 

אביא אפוא בפניכם את תמצית דבריה בשינויים קלים

 

מבוא

"מדוע הם חתכו בו בסכין ? על מה הכאיבו לו ? ולמה הם שמחים בכאבו ? הלא אנחנו מרפדים את מיטתו, לובשים לו מלבושים רכים ודואגים שיהיה לו חם, נעים. אפילו את הדלת לא טורקים שלא יפחד ?פתאום חתכו לו כך ?והוא צרח בכאב ?והם קראו הידד ! שמחים בכאבו. דודי חיים, גם אם תסביר, הפעם לא אבין?" (הברית, רפי רוזן, הוצאת המחבר, 1984).

 

כך מתקבל תינוק זכר לעולם, גם כיום, בתקופה המודרנית, המתקדמת והמודעת כביכול לזכויות אדם בה אנו חיים, בישראל, בארה"ב, (בשיעורים נמוכים ביותר השואפים לאפס באירופה; פחות ופחות בקנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד ואנגליה) ובקרב יהודים ומוסלמים ברחבי העולם.

 

 

 

1.1.   הצגת הנושא

 

 

·         מדובר בלימוד ומחקר של נוהג כריתת העורלה של תינוקות.

·         זוהי הזדמנות מצוינת לחלוק את המידע שנאסף ולפתוח תיבת פנדורה ענקית ונעולה היטב, עליה יושב לא רק הממסד הדתי והמגזר החרדי בארץ, אלא גם רוב רובו של הציבור החילוני ורוב הציבור בארה"ב

·         הציבור מאפשר בשתיקתו, בבורותו ובשיתוף הפעולה שלו את הנצחתו של מנהג פרימיטיווי, מנוגד לחוק ולכל ערך מוסרי כלשהו. רוצה לאפשר תחילתם של מחשבה ודיון בנושא שהוא בבחינת טאבו, בעיקר בקרב יהודים ומוסלמים.

 

·         ברשימה זו יטען כי ברית המילה הינה הפרה גסה של זכויות המעוגנות באמנות בינלאומיות, של משפט מנהגי ושל חוקות וחוקים מקומיים שונים ברחבי העולם המערבי.

 

·         יתוארו בקצרה  הפונקציות הטבעיות של העורלה והליך המילה ותובא סקירה היסטורית של מקורות המנהג וסיבותיו המודרניות.

 

·         נצביע על נורמה אוסרת על מילה באמנות בינלאומיות ונדון בפירוט באמנה לזכויות הילד ובעקרון טובת הילד.

 

·         בהמשך נביא הוכחות מדעיות לאי-נחיצותה של המילה.

 

·         נעמיד בסימן שאלה את תוקף הסכמתם של הורים להתערבות כירורגית שתועלתה ונחיצותה מוטלות בספק, אם לא אף נעדרות כליל.

 

·         לאור המסקנה המשפטית שתעלה, נציע לסווג את המילה כתקיפה

 

·         נשווה את סוגיית מילת תינוקות זכרים עם סוגיית מילת הנשים.

 

·         נעלה טענת הפליתם של תינוקות זכרים.

 

·         לבסוף, נדון בנושא הבעייתי של יחסיות תרבותית ובסוגיה הקשה של קביעת נורמה בינלאומית אוסרת נוכח מציאות תרבותית-דתית מסוימת.

 

נסיים במסקנה האישית של הכותבת ונפתח בדיון מקיף על דבריה. גם כאשר הובאו וריאציות חקיקה ופסיקה מקומיות ממדינה מסוימת כדי להגדיר מונח או להסביר תופעה.זאת, למרות שלדבריה  אין בכוונתה לערוך משפט משווה ולא לתאר את המצב המשפטי במדינה מסוימת. אלא להתמקד בעבודה זו במשפט הבינ"ל ובתפיסות וגישות כלליות.

 

 

 

 

 

 

 

 

1.2.   העורלה ותפקידיה

 

·         העורלה אינה סתם סרח-