������ - דיני פריעת עור העטרה

המקור לחיוב

ישנן שתי דעות

·         אברהם אבינו נצטווה על הפריעה.

·         מצות פריעה החלה מיהושע ואילך.

מצות פריעה – מהי ? – גישות הלכתיות שונות

·         גילוי וחשיפת העטרה.

·         קריעת עור העטרה - קרום שמתחת לערלה.

·         שילוב של קריעה וגילוי העטרה.

ביצוע פריעה - כיצד ?

·         בימי קדם - הפריעה נעשתה בעזרת הציפורן.

·         בימינו -  באמצעות מפריד - להפרדת עור העטרה או במספרים לפריעה.

 חשוב לזכור:

בעניין המילה והפריעה יש גישות שונות  ל"חידושים" ויש המתנגדים לכל חידוש

·         יש הסוברים שאין לשנות מהמנהג הקבוע מדורי-דורות בשום אופן, היות ולכל דבר  סימוכין במדרשים על כן יש להמשיך ולבצע הברית כנהוג מדורי דורות.רק בגר גדול, שהערלה קשה, או כשאין אפשרות לפרוע בציפורן, מותר להשתמש במפריד  או במספרים, ואם אין מוהל אחר אלא כזה הפורע במספרים – מותר.  

·         יש הסבורים, שפריעה בציפורניים היא רק מנהג ולכתחילה, ובמקום שהנהיגו לפרוע במכשיר, או כשאי אפשר בדרך אחרת, מותר לעשות כן.

פריעה בשבת

·         מוהל הפורע בעזרת ציפורניו – עושה פריעה בציפורניו.

·         מי שמשתמש ב"מפריד" - למנהג האשכנזים, אין להשתמש במחט לפריעה, מחשש איסור חבורה והוצאת דם.

·         מי שמשתמש ב"מפריד" - למנהג הספרדים, מותר להשתמש במחט זו בשבת, כי אין זה בגדר "פסיק רישיה" ואפילו אם יוצא דם, כיוון שאינו מתכוון לכך.

·         נכון להיזהר לעשות ההפרדה בנחת.

שיטת הפריעה

·         לאחר כריתת הערלה , קורע המוהל את עור הפריעה , ומפשילו מאחורי העטרה.

·         המוהל תופש יחד את עורות הערלה והפריעה וחותך את שניהם, אם נשאר עור פריעה יפשילו מאחורי העטרה.

·         המוהל חותך את עור הערלה קורע את עור הפריעה, ואחר כך חותך בסכין את שאריות עור הפריעה.

·         מעיקר הדין והמנהג, אין צורך לחתוך את שאריות עור הפריעה, ואין לעור זה אפילו דין של ציצין שאינן מעכבים, ולכן בשבת אין לחתוך אותם, אלא אם כן איננו מצליח להפשילו מאחורי העטרה כדי לגלות את העטרה .

המדקדקים עושים ברית מילה כך: כריתת עור הערלה, קריעת עור הפריעה ורק אם באופן מקרי נקרע עור הפריעה, וסולק בבת אחת עם מילת עור הערלה, יצא ידי חובת המצווה, וקיים את המצווה כראוי.

חיתוך ופריעה ביחד

·         יש מהגאונים שכתב, 'כי זה החוק יש בבבל מהיום שנים רבות, שמושך המוהל הערלה, ומפסיק את הקליפה התחתונה בידו כדרך שהם יודעים, עד שהיא נפסקת, ומחבר אותה עם הערלה, וחותך אותה בבת אחת'.  ניתן לסמוך כיום על דעה זו ולעשות "מילה ופריעה" בבת אחת. 

·         יש הסבורים, שצריך לנהוג כמנהג המקובל מדורי דורות, וכפי המוזכר בכל הראשונים, ולבצע המילה, ואחר כך הפריעה, ולא לעשותם לכתחילה בבת אחת. אם המוהל מכווין לחתוך את רוב עור הפריעה יחד עם הערלה, אבל משאיר קצת מעור הפריעה, ואותו קורע אחר כך בציפורן, אין בזה פגם. לשיטת הפוסקים, המצריכים למול ולפרוע בזה אחר זה, ובציפורן דווקא - אם עבר ומל ופרע בבת אחת, יש אומרים שלא צריך הטפת דם ברית ויש אומרים, שצריך הטפת דם ברית .

להלכה ולמעשה

·         העושה מילה ואח"כ פריעה ובציפורניים דווקא וההורים רוצים תע"ב.

·         בימינו, ניתן לבצע "מילה ופריעה" בבת אחת ובמהירות. אין בזה שום חשש ופקפוק,

מבחינת מצות מילה חשוב שעור המילה ועור הפריעה יחתכו, ולא איך הסירו אותם, ובאיזה סדר.

לפרטים נוספים אודות : מוהל רופא

���� ����� ������