·לא עושים ברית מילה לתינוק חולה בשום פנים ואופן עד שיבריא.
ברית מילה לתינוק שהחלים
·אם המחלה פוגעת בכל הגוף, ממתינים מעת שנתרפא מחוליו שבעה ימים ואז מלים אותו.
·אם זו מחלת איבר אחד אפשר לעשות ברית מילה מיד כשמחלים.
ארבע מחלות מוזכרות בתלמודלעניין ברית מילה
·חלצתו חמה.
·התינוק האדום.
·התינוק הירוק.
·מחלת דם תורשתית.
מחלות חום
·מחלות חום דוחה ברית מילה – ('חלצתו חמה' או 'אחזתו חמה' נותנים לו כל שבעה להברותו.(
·שלושת המצבים האחרוניםהתינוק האדום, התינוק הירוק ומחלת דם תורשתית. נידונוביחד בתלמוד. יש הרואים בשלושתם מחלה אחת, ויש המפרידים אותם למחלות שונות. המעשים הקשורים בתינוקות אלו, מובאים מספר פעמים בש"ס ובמדרשים.
מחלת דם תורשתית
·אישה שמלה בנה הראשון ומת מחמת מילה, מלה שני ומת, שלישי לא תמול, שהרי הוחזקה שבניה מתים מחמת מילה; וכן אם אישה מלה בנה ומת מחמת מילה, וגם אחותה מלה בנה ומת, גם שאר אחיות לא ימולו, שאחיות מחזקות. על פי פשטות התיאור בתלמוד, מדובר במחלה תורשתית, הפוגעת בזכרים, והמועברת על ידי נשים.
·רוב החוקרים סבורים, שהמחלה המתוארת כאן מתאימה למחלת הדממת, היינו המופיליה, לפי דעה זו, מהווה התיאור התלמודי את המקור ההיסטורי הראשון בתולדות הרפואה בתיאור מחלה זו.
·מחלת הדממת הקלסית תוארה לראשונה בספרות הרפואית המודרנית על ידי ג'והן אוטו (1844-1774) בשנת 1803. המחלה הזו נגרמת כתוצאה מחסר תורשתי ביצירת גורם הקרישה 8. המחלה עוברת בתורשה מהאם לבניה, כאשר האם היא נושאת הגן הפגוע אך בריאה, והבנים חולים. לאם נגועה יש סיכון ש- 50% מבניה יהיו חולים, ו- 50% מבנותיה יהיו נשאיות של הגן, אך בריאות. אמנם יש להדגיש, כי תוארו נשים בודדות, שהיו חולות במחלת ההמופיליה הקלסית, ולא רק נשאיות של הגן.
התינוק הירוק
·אמר רבי נתן, פעם אחת הלכתי למדינת קפוטקיא, ובאת אשה אחת לפני, שמלה בנה ראשון ומת, שני ומת, שלישי הביאתו לפני, ראיתיו שהוא ירוק, הצצתי בו ולא ראיתי בו דם ברית, אמרתי המתיני לו עד שייפול בו דמו, והמתינה לו ומלה אותו וחיה, והיו קורין שמו נתן הבבלי על שמי' ונחלקו הפרשנים והחוקרים בהסבר מצב זה, ובזיהויו לפי הידוע לנו כיום ברפואה.
·הבעיה המרכזית היא בהגדרת הצבע 'ירוק', שכן מצינו מובנים שונים למושג זה במקורות המקרא והתלמוד.בתלמוד מוזכר הצבע הירוק ביחס לכמה נושאים הלכתיים: בטריפות הריאה, באתרוג, בדם נידה, בחלב בהמה טמאה ובנגעי הבגד.
·ביחס לתינוק הירוק בעניין מילה לא הוגדר במקורות התלמודיים באיזה מובן של ירוק מדובר. אשר על כן חלוקים הפוסקים והחוקרים בהגדרת המצב הרפואי של תינוק זה: יש הסבורים, שהתיאור מתאים לתינוק חיוור-לבן, ולפיכך מדובר על מצב של חוסר דם, היינו אנמיה, כן ניתן בדרך זו להסביר את המצב התורשתי המלווה את הסיפור על התינוק הירוק, מה שאין כן בצהבת רגילה.
·רוב הפוסקים מתייחסים לתיאור התינוק הירוק כצהבת היילוד לפי הסבר זה יתכן שהתינוק של רבי נתן סבל מאנמיה המוליטית תורשתית, וזהו הסבר המתאים ביותר מבחינה רפואית, והוא המסתבר ביותר בהסבר דברי הגמרא, הן לפי מה שאמר רבי נתן 'הצצתי ולא ראיתי בו דם ברית.
·מבחינה רפואית לא ניתן, אפוא, להגיע למסקנה אחידה ומקובלת ביחס למצבו של התינוק של רבי נתן.
המשמעות ההלכתית
מאחר ולא ניתן לזהות בוודאות את המחלות המיוחדות עליהם דברו חז"ל, וכל אחת מהן בעלת מספר פירושים ואפשרויות מבחינת ידיעותינו הרפואיות כיום, יתכן שאף אחד מההסברים שלנו אינו נכון, לכן לפנינו 2 אפשרויות.
·לדחות את הברית בכל המצבים הרפואיים, שיכולים להיות הסבר לתיאורי חז"ל, גם אם לפי המדע הרפואי כיום אין בכך סכנה.
·לבדוק כל דבר לגופו בעזרת רב ופוסק הלכה
מחלות מוגדרות, שדנו בהם הפוסקים ביחס למילה
מחלת דם תורשתית - על פי התלמוד - מי שנולד למשפחה עם מחלה תורשתית, שיש חשש שתגרום למותו בזמן המילה, אסור למולו. לפי התלמוד צריכה להיווצר חזקה, שהנימול עלול למות מחמת המילה. מצב כזה נקבע לפי התנאים הבאים: שניים שמתו לפניו; שני המתים הם זכרים; שני המתים הם אחים מאותה אם, או ששני המתים הם בני אחיות-האם; המיתה נגרמה מחמת מילה.
חולשה וכאב - לא רק מחלות מוגדרות ומסוימות הן סיבה לדחיית הברית עד שיבריא, אלא גם מצב של חולשה, כאב וצער של התינוק הוא סיבה לדחיית הברית, אלא שאין צורך להמתין שבעה ימים לאחר הבראתו. תינוק שהקיא כמה ימים - יש מי שכתב, שצריך להמתין שבעה ימים מעת שיתרפא.
