הטפת דם ברית מתייחסת לשני מצבים: הטפת הדם בעת ביצוע מילה רגילה. הטפת דם ברית במצבים מיוחדים, שלא ניתן לבצע את המילה הרגילה, ולא נותר אלא להטיף דם ברית .
בביצוע מילה רגילה - הטפת דם ברית בביצוע מילה רגילה גם היא חלק מעיקר מצות מילה, והיא מוזכרת בפירוש בנוסח הברכה על מילת גרים, ועל מילת עבדים, אך אין היא מוזכרת בנוסח הברכה של מילת יילוד יהודי.
גדרי דם הברית - דם הברית נחשב רק אם יצא אחרי הסרת הערלה, או עם הסרתה, אבל אם הדם היוצא איננו בקשר עם מעשה הסרת הערלה, איננו נחשב בכלל דם ברית ואם חתך יהודי מקצת הערלה ויצא דם, אבל גוי חתך את רוב הערלה, אין הדם הזה עולה לדם ברית ; ויש מי שהסתפק בדבר זה .
כמות הדם
בהטפת דם ברית בשעת מילה די בטיפה אחת כמו בנולד מהול, וכך נוהגים כל המוהלים אם בדיעבד חתך הערלה ופרע, ולא יצא דם - מי שכתב, שצריך להטיף דם ברית אם מל ולא יצא דם, ואין בזה איסור חובל ויש מי שהסתפק אם הוא ערל לעיכוב, או שכבר אינו ערל, אלא שצריך אחר כך הטפת דם.
הטפת דם ברית במצבים מיוחדים
עניין הטפת דם ברית נידון גם במצבים שבהם אין ערלה לחיתוך, וכדלקמן:נולד מהול - בעניין הטפת דם ברית לנולד מהול נחלקו בכך תנאים ואמוראים. לשיטת הסוברים, שנולד מהול חייב בהטפת דם ברית - יש מי שכתב, שהיא מצווה מן התורה ויש מי שסבורים, שהחיוב הוא רק מדרבנן.
להלכה נחלקו ראשונים - יש פוסקים, שצריך להטיף דם ברית; יש פוסקים, שאין להטיף דם ברית; ויש מי שכתב, שמצד הדין אין להטיף, אבל מצד מנהג הגאונים יש להטיף כמו כן חלוקים הפוסקים, אם מברכים על הטפת דם זו, ואם היא דוחה שבת, ולהלכה נוהגים שאין מברכים על הטפת דם זו, וכן אין היא דוחה שבת. ואם בדיעבד הטיף דם ברית בשבת - יש מי שכתב, שאין צריך לחזור ולהטיף דם בריתויש מי שהסתפק בזה.
הודי שנימול שלא כהלכה - בעניין הטפת דם ברית למי שנימול שלא כהלכה דנו הפוסקים במצבים שונים:נימול בתוך שמונה ימים - יש הסבורים, שאין צריך להטיף ממנו דם ברית ויש הסבורים, שהנימול בתוך שמונה צריך להטיף ממנו דם ברית .
מי שעבר ומל את הקטן בלילה - יש הסבורים, שצריך לחזור ולהטיף דם ברית ביום ויש הסבורים, שנימול בלילה אינו צריך הטפת דם .
