·ברית מילה היא עבודה כירורגית-רפואית. ככל התערבות ניתוחית בגוף האדם - קיימת אפשרות של סיבוכים ואו סיכונים בעת הפעולה הניתוחית ואף אחריה. חז"ל עמדו על כך, שעצם ביצוע המילה גובלת בסכנת נפשות(ראה: גיטין, נז, ב, וברש"י ומהרש"א שם ; מדרש תנחומא, לך-לך, ט"ז). החתם סופר מוסיף: "והנה עינינו רואות, שאפילו אחד מאלף ישראל אינו מתמחמת מילה, וצריך לומר מצווה מגינה ומצלי, אבל עפ"י דרך הטבע היה המיעוט מת ח"ו", (בתשובותיו, חלק יו"ד, סי רמ"ה). הסטטיסטיקה מחזקת את דברי החתם סופר.
·סקירה סטטיסטית בתחלואה ותמותה כתוצאה מביצוע ברית מילה במאה הקודמת, הוכיחה מיעוט שלסבוכים ותמותה. בשתי עבודות סטטיסטיות משנות החמישים של המאה שלנו מתוארת שכיחות אפסית של תמותה ושכיחות נמוכה מאד של סבוכים כתוצאהמביצוע ברית מילה (אות בריתד"ר ש. כהן עמ' 156-147)
·בניו-יורק ספריט מציין, כי מתוך 500,000 בריתות היה מקרה מות אחד.
·H Spreet; Circumcision of the New Born- An Appraisal Of The Present Status, Obstet Gynecol, 2:164, 1953
·מילר וסניידר מציינים חוסר תמותה או סבוכים חמורים מתוך 24,000 בריתות
Miller R. L.; Snyder D. L.; Immediate Circumcision of the New born male, Am J. Obstet Gynecol, 65:1, 1953
·ברור ללא ספק, שדברי החתם-סופר נכוחים - אין תמותה בביצוע ברית מילה.
·למרות האמור לעיל, קיימים סבוכים - קלים וחמורים - בעקבות ביצועברית מילה וחשוב למוהל לדעת על קיומם. יתר על כן, סבוכים אלו ניתניםלמניעה אם מודעים להם ושומרים על עקרונות וכללים טכניים-רפואיים מתאימים.
על הסבוכים השכיחים ודרכי מניעתם
קיימים סבוכים שונים בעת ביצוע ברית מילה ואחריה, חשוב לדעת על הטעויות השכיחות, ובעיקר על דרכי המניעה.
א.כריתה חלקית ובלתי שלימה של הערלה ברצונו להיות זהיר שלא לפגוע בעטרה - המוהל אינו כורת מספיק מעור הערלה, עקב כך הילד יעבור מילה נוספת.
כדי למנוע זאת, יעשה המוהל - "סימן" קטן כלשהו על הערלהבגבול כליל-הערלה (Corona), ואזי ידע בוודאות עד כמה מעור הערלה הואיכול לכרות בביטחון.
ב. פגיעה ופציעה של קצה העטרה
בעת ברית מילה קורה שהעטרהאיננה מוגנת כראוי והקצה נחתך או נפצע. דבר זה גורם להצטלקות ולהיצרות של פתח השפכה (Meatal Stenosis) בעתיד.
כדי למנוע זאת, יש להגן היטב על קצה העטרה ע"י שימוש ב"מגן" מכני כלשהוא, ועל ידי כך למנוע את הסיבוך הזה.
