אישים במקרא - על פי התלמוד והמדרשים היו מספר אישים במקרא שנולדו כשהם מהולים : אדם הראשון, שת, נח, שם, יעקב, יוסף, משה, שמואל, דוד, ירמיה, זרובבל, איוב.
הגדרת המצב - אינו נקרא נולד מהול, אלא אם הוא מהול לגמרי, שכל העטרה גלויה, או לפחות רוב גובהה והיקפה, אבל כל מה שמכסה אפילו במקצת את העטרה, הרי זו ערלה.
וכן אינו נקרא נולד מהול, אלא אם נראה מהול אף שלא בשעת קישוי האיבר, אבל אם נראה מהול רק בשעת קישוי, אינו נחשב למהול. ובמקרה כזה לא די בהטפת דם ברית, וצריך מילה ממש.
בדרך כלל גם מי שנראה כנולד מהול , אין הערלה נעדרת לחלוטין, אלא שהיא כבושה ולחוצה לעטרה היינו שעור הערלה דבוק לבשר העטרה ואמנם יש הסבורים, שאין במציאות כלל מצב של היעדר מוחלט של עור הערלה ולהלכה כתבו הפוסקים, שבזמננו אין מצוי כלל נולד מהול לגמרי, וכולם צריכים מילה גמורה ופריעה, ואפילו בשבת.
נולד מהול והוא חולה - נולד מהול , שצריך רק הטפת דם ברית, אם חולה , צריך להמתין שבעה ימים לאחר שהבריא, כמו מילה שלימה, כי גם בהטפת דם ברית יש חשש סכנה ויש מי שפקפקו בזה, שאין לחדש שבהטפת דם ברית בכמות של טיפת דם אחת יש בזה משום סכנה, והרי מעשים בכל יום שמוציאים מתינוקות אלו דמים לבדיקות.
שתי ערלות
מי שנולד עם שתי ערלות היינו שני עורות זה על גב זה, או שיש לו שני גידים, ובכל אחד יש ערלה הרי הוא נימול ביום השמיני, אבל אין מלים אותו בשבת.בספרות הרפואית מצינו תיאורים של גברים עם שני גידים, וזה קורה בדרך כלל כחלק מהכפלה של מערכות אחרות בגוף.
מומים במיקום פתח השופכה
באופן תקין נמצא פתח השופכה בקצה איבר המין הזכרי. הפרעות במיקום התקין של פתח השופכה לא תוארו בחז"ל ובראשונים [390], ורק בדורות האחרונים נידונה שאלת המילה בהפרעות מסוג זה.
סוגי מומים באיבר - מבחינה רפואית יתכנו שני מומים במיקום פתח השופכה שבאיבר. היפוספדיאס הוא מצב שהפתח נמצא בחלק העליון של האיבר. קיימות דרגות שונות של המום, בהתאם למרחק הנקב מקצה האיבר . מום זה הוא נדיר, ושכיחותו היא 1:30,000-1:50,000 מלידות זכרים.
היפוספדיאס הוא מצב שפתח השופכה נמצא בחלק התחתון של האיבר. מיקום הפתח יכול להיות בכל מקום לאורכו של האיבר. שכיחות המום מוערכת ב- 1:300 לידות זכרים.
היפוספדיאס
פתח השופכה בחלק התחתון של האיבר.
תיקון רפואי
בשני המקרים יש צורך להסיט את הפתח אל קדמת האיבר, כדי שהתינוק יוכל להשתין ולהזריע כראוי. דבר זה נעשה על ידי שימוש בעור הערלה, כשהמנתחים יוצרים בעזרת הערלה כעין תעלה המכסה את הפתח במקומה הבלתי-תקין, ומעבירים את זרם השתן והזרע לקדמת איבר המין . אי לכך, קיום מצות מילה בזמנה וכהלכתה, על ידי כריתת עור הערלה, אפילו על ידי מוהל מומחה מונע אפשרות תיקון זה.